תיקון 116 לחוק התכנון והבניה – כלי עוקף דמוקרטיה ?!

עו"ד יניב כהן

דצמבר 31, 2019

תיקון 116 לחוק התכנון והבניה החליף את פרק י' לחוק שעוסק בפיקוח, אכיפה ועונשין על עבירות בניה. התיקון נועד לשדרג את הסמכויות של הרשות המקומית ושל היחידה הארצית לאכיפת דיני התכנון והבניה (גוף שהוקם למטרה זו) ובכך לצמצם בניה או שימוש בלתי חוקיים.

היוזמה לתיקון החוק באה בעקבות התבטאויות של בתי המשפט לאורך השנים וסברה כוללת של רשויות השלטון שעבירות על חוק התכנון והבנייה, הן בין העבירות הנפוצות ביותר. בפברואר 2015 מונה צוות בראשותו של המשנה ליועמ"ש (ארז קמיניץ) לבחינת התופעה ובינואר 2016 פורסם דוח הצוות. בהחלטת ממשלה מס' 1559 החליטו לקבל את המלצות הדוח ולבצע תיקוני חקיקה.

חלק מרכזי בשדרוג הסמכויות קיבל ביטוי בתיקון חוק העבירות המינהליות, התשמ"ו-1985, שקבע שעבירות לפי חוק התכנון והבנייה יסווגו כעבירות מינהליות. משמעות הסיווג, שמפקחים עירוניים יכולים על דעת עצמם להטיל קנסות גבוהים (מעשרות ועד מאות אלפי שקלים) ולהוות פקטור מרכזי בהוצאת צווים מנהליים להריסה או לאיסור שימוש, מבלי שידרשו להליכים בבתי המשפט.

צו הריסה מינהלי הוא צו שמוציאה רשות לביצוע מיידי של הריסה של עבודה שלדעת הרשות אסורה ע"פ חוק. מדובר בכלי דרסטי ולעיתים חסר פרופורציה שיכול להביא להרס בקיניינו הפרטי של אדם על סמך דעתן הבלעדית של הרשויות מבלי שהמהלך עבר ביקורת של בית המשפט. זכות קניין מוגדרת כזכות יסוד בשיטת המשפט בישראל.

יותר מזה, אם בעבר בשביל להוציא צו הריסה מינהלי נדרש היה לקבל תצהיר של מהנדס וועדה מקומית שעל בסיסו יכול יו"ר וועדה מקומית (בהרבה מקרים ראש העיר) להוציא צו הריסה מינהלי, כיום נדרש לקבל תצהיר של מפקח (אפילו זוטר) שעל בסיסו יכול מהנדס להוציא את הצו.

במקרה שארע לאחרונה בתל אביב נהרס משרד של אדם שהמפקח העירוני חשב שמדובר בפיצול נכס לדירות למגורים. מדובר היה בנכס ששימש למסחר במשך 60 שנים מבלי שעלתה אף טענה מצד הרשויות בנוגע לשימוש בנכס. לפי ממצאים שפורסמו לאחרונה בעיתון דה מרקר יש בתל אביב כעשרת אלפים נכסים בסטטוס זהה שעדיין לא הוסדרו והם כיום בעלי פוטנציאל להריסה.

ולא בכדי מאז התיקון נשמעות ביקורות רבות. עיקר הביקורות מגיעות מקרב האוכלוסייה הערבית ומהיישובים החקלאיים בהם קיימים מבנים רבים שעדיין לא הוסדרו מבחינה תכנונית.

האבסורד הגדול, שבהחלטת ממשלה מס' 1559 דיברו מצד אחד על מציאת פתרונות דיור למגזר הערבי, קידום התכנון במגזר הערבי וקביעת אפשרות למתן הקלה כמותית על הבנוי, אך מצד שני הכשירו כלי שמאפשר יד רכה להריסה של מבנים שעדיין לא הוסדרו תכנונית בכל רחבי הארץ.

ראש הממשלה בנימין נתניהו התבטא לא אחת במהלך שנת 2019 נגד תיקון 116, ולאחרונה דיבר בפני ועידת ישראל לחקלאות ואמר: "אנחנו צריכים לתקן את סעיף 116 אני יודע, זה לא נועד להפריע לכם זה נועד לעזור לכם וכך יהיה"   

נותר לראות מה יעלה בגורל התיקון…     

המידע הכלול במאמר הינו מידע אינפורמטיבי בלבד ולא מהווה תחליף ליעוץ משפטי פרטני. כל המסתמך על הכתוב מבלי לקבל ייעוץ משפטי פרטני עושה זאת על אחריותו בלבד.

דילוג לתוכן